אנא כורדי
פרופ’ אריה אלדד
ואחרי הבגידה הפשוטה, החשופה, של טראמפ בכורדים נותרנו המומים קצת. אחרי שבמחי הצהרה אחת בה הפטיר טראמפ, פחות או יותר, שנמאס לו להלחם במלחמות מטומטמות שאינן מביאות כל תועלת לארה”ב – הוא הפקיר את הכורדים בידי ארדואן והטורקים, שיש להם מסורת עתיקה של רצח עם. וע”ע רצח העם הארמני.
יש לנו סנטימנט עמוק לעם הזה. הגדול ביותר בין כל העמים שאין להם מדינה עצמאית. בין 25 ל40 מיליון כורדים חיים באיראן, עיראק סוריה וטורקיה. שנים רבות הם נלחמים על עצמאותם. אם יש על פי הדין הבינלאומי משהו הנקרא “זכות ההגדרה העצמית” – לכורדים מגיעה כזו. לכורדים יש שפה, תרבות היסטוריה ייחודית, חבלים טריטוריאליים שהם שלטו בעבר כמלכות ומדינה עצמאית, החל מהמאה ה11 מתועדות ממלכות כורדיות עצמאיות. איתרע גורלם וכורדיסטן שלהם מחולקת בין מדינות חזקות מהן, שבמאה העשרים זכו לתמיכת מעצמות גדולות, והאינטרסים פעלו כמעט תמיד נגדם.יש להם נפט אבל אין להם מוצא לים ולכן קשה להם להשתמש בנפט כמנוף וכמכפיל כוח. הם זכו בעיקר בסימפתיה ועידוד. אבל ברגע המבלן – בגדו בהם.
הכורדים אינם מצפים שהעולם יילחם עבורם. הם אינם תמימים. והם עם לוחם, הרומן שלנו עם הכורדים ארוך. מראשית שנות הששים שיגרנו משלחות צבאיות, יועצים ונשק, גם בית חולים שדה לסייע למולה מוסטפה אל ברזאני בכורדיסטן. אחד ממפקדי בצה”ל, תא”ל צורי שגיא, תכנן והוביל קרב ענק בו הובסו חטיבות עיראקיות בידי המורדים הכורדים שהיו נחותים מהעיראקים בציוד ובכוח אדם. בספטמבר 2017 נערך משאל עם בחבל הכורדי האוטונומי בעיראק. 92% תמכו בהכרזת עצמאות. אך ממשלת עיראק הטילה סגר אוירי על החבל, סגרה את המעברים היבשתיים אליו, ומוצא לים, כבר אמרנו, אין להם. ולכן גוועה ההחלטה בלא יישום אמיתי. הסיוע הישראלי אז היה מילולי בלבד.
כשדאעש נתפס כאיום על שלום העולם, נחלצו מדינות רבות, ובהן גם ארה”ב ורוסיה, להילחם בדאעש ובמיליציות הטרור הרבות שהשתלטו על חלקים ניכרים מסוריה. הסורים עצמם בקושי נלחמו בהם. אבל הכורדים לא נתנו להם דריסת רגל בטריטוריות שלהם, ובסיוע אמריקאי (אוירי בעיקר) הצליחו הלוחמים הכורדים, במחיר דמים כבד, להביס את דאעש. אבל ארדואן זיהה נכונה את חולשתו של טראמפ והחליט כי בשלה השעה לסגור את החשבון עם הכורדים השנואים עליו ולהשתלט על חלקים ניכרים מהחבל הכורדי שעל גבול טורקיה. וטראמפ בגד בכורדים בלי היסוס. כל עוד היו הכורדים דרושים לו למלחמה בדאעש – הוא סייע בידם והכביר הבטחות. כשהובס דאעש – העדיף טראמפ את הטורקים.
זו אינה רק פשיטת רגל מוסרית. למוסר יש חשיבות מועטה בשיקולי מעצמות. טראמפ אינו רוצה לבזבז כסף וחיילים על מה שהוא תופס כמלחמות “שבטיות” שאינן אמורות לענין את אמריקה. כך הוא גם נמנע מריסון צבאי של איראן בתוקפנותה החמורה נגד סעודיה, תוקפנות הגורמת דאגה רבה גם בצה”ל ובלשכת ראש הממשלה, בעיקר בגלל הנשק המדויק בו עשו האיראנים שימוש כדי לשתק מחצית תפוקת הנפט של סעודיה. כך הוא מבקש להוציא את כוחותיו מאפגניסטן, מעיראק ואפילו מאירופה. הוא אינו רוצה להיות “השוטר של העולם” אבל שוכח שאין בעולם ואקום. ובמקום שהוא יוצא ממנו – ייכנסו רוסיה והאיסלם הרדיקלי. אפשר ואנו צופים במערכה השלישית של הבדלנות האמריקאית, זו שעיכבה את כניסת ארה”ב למלחמת העולם הראשונה והשניה, והמיטה אסון על העולם.
האמריקאים נסוגו , וטורי השריון הטורקיים שעטו דרומה ומזרחה. תקיפות אויריות ברוטאליות נגד אזרחים גרמו כבר לרבבות כורדים להימלט מבתיהם. וחוץ מאזהרות רפות – המערב חובק ידיים.
ולכן נכון עשה נתניהו כשפרסם הצהרה תקיפה : “ישראל מגנה בתוקף את הפלישה הצבאית של תורכיה למחוזות הכורדים בסוריה ומזהירה מפני טיהור אתני של הכורדים ע״י תורכיה ועושי דברה. ישראל תעשה כל מאמץ להגיש סיוע הומניטרי לעם הכורדי האמיץ”. עתה רק נותר להיווכח אם יהיו גם מעשים מאחורי ההצהרות. כי בסיוע הומניטארי אין די. הכורדים זקוקים לנשק וסיוע אוירי. ואם בדרך תיאלץ ישראל גם לפגוע בצבא טורקי – לא נורא. הגיעה העת גם לסמן לטורקיה כי נמאס לנו מתמיכתם הגלויה בחמאס וניסיונות השתלטותם על חלקים חשובים בירושלים.
הנסיבות מורכבות. גם את איראן צריכים לעצור וגם את טורקיה. הללו אינן בהכרח ידידות. אבל ישראל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים נוכח האיום החדש בטילי שיוט איראניים המשוגרים ממערב עיראק, וגם אינה יכולה להרשות לעצמה התבססות צבאית טורקית בסוריה.
“המלחמה היא המשך המדיניות בצורה אחרת” קבע קלאוזביץ, האיסטרטג הפרוסי הידוע לפני מאתיים שנה. אפשר ואנו נמצאים בדיוק בנקודה ההיסטורית הזאת. לפעמים צריך להיות כורדי.
(בצילום תא”ל צורי שגיא יועץ צהל למולא מוסטפא אל ברזאני בימי המרד הכורדי העיראק)
כתבות נוספות
