עזרה הדדית
פרופ’ אריה אלדד
הגמרא במסכת שבת (ל”ד עמ’ א’) מספרת על ר’ שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שנאלצו לברוח ולהתחבא במערה לאחר שאחד, יהודה בן גרים, סיפר כי ר’ שמעון אמר דברי ביקורת על השלטון הרומי, והרומאים הוציאו נגדו פסק דין מוות. שתים עשרה שנים התחבאו במערה והתקיימו במחבואם בזכות נס שנעשה להם : נברא להם עץ חרוב ומעין מים במערה. וממנו אכלו וממנו שתו. ולאחר שיצאו מן המערה ביקש ר’ שמעון בר יוחאי לעשות מעשה טוב לטובת המקום שבו התרחש הנס. אמרו להם תושבי המקום שיש שוק אחד שכוהנים אינם יכולים להיכנס בו מחשש טומאת מת. חיפש ר’ שמעון עדים שזוכרים מה היה בעבר בשוק ההוא ומצא זקן אחד שהעיד שהמקום היה פעם טהור – בדק וטיהר את השוק. ודווקא הזקן הזה לעג לו ואמר “ר’ שמעון הצליח לטהר בית קברות” . כעס עליו ר’ שמעון בר יוחאי , על שהיה טהרן, צדיק יותר מדי, ואמר לו : “זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן”. ודי היה במבט נוקב אחד מעיניו של ר’ שמעון בר יוחאי – והזקן ההוא מת. ואגב, יהודה בן גרים שפטפט – זכה למבט דומה “ונעשה גל של עצמות”.
מה משמעות הסיפור? באותם ימים מראה היתה אביזר לעשירים בלבד, וכדי שהזונה תהיה מאופרת כהלכה היה עליה להיעזר בחברתה. ואם אפילו זונות, שמתחרות זו בזו, נוהגות לאפר ולייפות זו את זו – תלמידי חכמים לא יהיו מסוגלים לפרגן זה לזה, לטובת הציבור?
הביטוי “זונות מפרכסות זו את זו” הפך מאז למטבע לשון. המעיד על שיתוף פעולה בין העוסקים במקצוע מסוים .
* * *
שתי מפלגות בכנסת ישראל נאבקות זו בזו בחימה שפוכה על השבת. “ישראל ביתנו” חוששת מכפיה דתית, מחוק המרכולים המאיים בעיניה על כל הציבור החילוני, ועלול לגזור עליהם חלילה “יום ללא שופינג”. וש”ס, שקדושת השבת במרחב הציבורי חרוטה על דגלה מימים ימימה. גם אריה דרעי וגם אביגדור ליברמן – שניהם תלמידי חכמים מובהקים בחוכמת הפוליטיקה , נפתוליה טריקיה ושטיקיה. ולכן הטריח עצמו מנהיג “ישראל ביתנו” בעצם יום השבת לאשדוד, וערך קניות בחנויות שונות , ועשה פרסום גדול למעשהו. בא בלווית פמליה גדולה, ורעש וצלצולים וצלמים וכתבים, וטיב וטעם ומסיבות ועיתונאים. שמע שר הפנים, יו”ר ש”ס , והרעיש מוסדי ארץ, וקרע קריעה על חילול השבת הנורא בפרהסיה, ואמר שליברמן דרס את השבת ברגל גסה ולכן הוא וליברמן – כבר לא. ושמע גם ראש העיר אשדוד ד”ר לסרי את הרעש, וגם שמע כי מפלגת “ישראל ביתנו” מתכוונת לתמוך במועמד שיתמודד מולו בבחירות לראשות העיר, והוא דווקא כרת ברית עם שלומי אמוני ישראל החרדים, קם ועשה מעשה , ושלח פקחים לחנויות הפתוחות בשבת למרות החוק, להטיל עליהם קנסות . וכנראה רק כדי לא להפחיד את שר הביטחון ומאבטחיו שימצאו עצמם לפתע מוקפים גויים בעצם יום השבת – הקפידו שהפקחים הכותבים דוחו”ת בשבת יהיו יהודים כשרים.
* * *
פרשנים פוליטיים מציינים כי גם ש”ס וגם “ישראל ביתנו” עוברות תקופה קשה. הסקרים אינם מחמיאים להן. שתי המפלגות קרובות לגרד, עדיין מלמעלה, את אחוז החסימה. ולפיכך שתיהן זקוקות מאד למלחמת השבת הזאת, שבה יצטיירו לעיני בוחריהן כמי שנלחם את מלחמתם. את מלחמת קודשי האומה וצביונה היהודי של מדינת ישראל, או את מלחמת החילונים לחיות את חייהם כראות עיניהם ולקנות מה שהם רוצים איפה שהם רוצים גם בשבת. הנושא עצמו לא מעניין באמת את רוב הציבור. החרדים. חיים את חייהם בשלמות, כשהם מודעים היטב למה שקורה שם בחוץ, אבל גם הם יודעים שאינם יכולים לכפות את אורחות חייהם על כל הציבור. גם החילונים ברובם המכריע לא עולים על בריקדות לטובת קניות בשבת. והכול יודעים שבסוף גובר “הסטטוס קוו” המקודש על קדושת השבת או קדושת הזכות לקנות שינקן 24/7. אבל הפוליטיקאים משני הצדדים אינם יכולים להרשות לעצמם להיראות כמי שנטש את שדה הקרב. ולכן הם עושים טובה זה לזה. משרתים זה את האינטרסים של חברו. מלבים את אש המחלוקת של מלחמת הדת. רק הפוליטיקאים ומפלגותיהם מרוויחים מהעימות הזה. מימי בכנסת זכורים לי לא מעט מקרים בהם ביקש איש ימין מחברי מפלגות השמאל לתקוף בחריפות דברים שאמר. ושני הצדדים יצאו נשכרים. ומי שסבור כי משל הזונות המפרכסות זו את זו קשור לענין הזה – עושה זאת על אחריותו בלבד.
כתבות נוספות
