דף הבית > סיכומים > סיכום 3 – ישיבת השדולה למאבק בשחיתות
10/11/2011
סיכום 3 – ישיבת השדולה למאבק בשחיתות

‏‏‏
לכבוד
חברי השדולה למאבק בשחיתות

שלום רב!

הנדון: סיכום ישיבת השדולה למאבק בשחיתות מס’ 3

ביום ג’, ה 1/8/06 קיימה השדולה למאבק בשחיתות במנהל הציבורי את ישיבתה השלישית.
להלן סיכום הישיבה:

סדר היום : דיון בנושא חושפי שחיתות במנהל הציבורי.

משתתפים

  • ח”כ פרופ’ אריה אלדד, יו”ר השדולה
  • ח”כ שלי יחימוביץ, חברת השדולה
  • אל”מ במיל. יהואר גל, מרכז השדולה
  • עו”ד ברק כלב , התנועה לאיכות השלטון
  • ד”ר מאיר גלבוע, התנועה לאיכות השלטון
  • גב’ סוזאן תם, מנכ”ל שבי”ל – שקיפות בין לאומית
  • מר מרק לוריא, תנועת ‘תפנית’
  • מר ניצן ברזאני, מנכ”ל עמותת אומ”ץ
  • ד”ר יוספה שטיינר, חברת הנהלת אומ”ץ
  • מר אריה אבני, יו”ר הנהלת אומ”ץ
  • ד”ר ישראל גלעדי, חבר הנהלת אומ”ץ
  • עו”ד חי בראל, עמותת “עוגן”
  • מר אלון מצרי, מועצה מקומית גן יבנה
  • מר משה מזרחי, מועצה מקומית גן יבנה
  • מר משה רובין, “ישראל 2000”
  • גב’ אלי רובין, ” ישראל 2000″
  •  מר יורם בורוכוביץ, קופת חולים לאומית
  • – מר חזי ברוך, שירותי בריאות כללית
מהלך הדיון

הוצגו ארבעה מקרים אישיים של חושפי שחיתות במנהל הציבורי:

  1.  מר משה וגב’ אלי רובין, בעלי חברת ישראל 2000. משמשים כיועצים בכירים במשרד התמ””ס (ובמשרדי ממשלה) בעניין רפורמה בתוכנית החונכות העסקית, התריעו על שחיתות בתפיסת מכרזים בתמ”ס. כתוצאה מהחשיפה, לא הוזמנו לייעץ במשך שמונה שנים. הפסידו 1,500,000₪.
  2. מר אלון מצרי ומר משה מזרחי, עובדי המועצה המקומית גן יבנה. חשפו פרשת שחיתות במועצה – בה מעורב, לכאורה, ראש המועצה. בעקבות החשיפה, הועברו מתפקידם בתוך המועצה לתפקידים זוטרים,משכורתם נפגעה, והם ומשפחתם נודו חברתית.
  3.  מר יורם בורוכוביץ, שימש כמבקר ארצי על תחום הרוקחות בקופ”ח לאומית. במסגרת דו”חות שהגיש, התריע על אי סדרים בניהול תחום הרוקחות בקופה, שכללו קבלת טובות הנאה מחברות תרופות וקשרים בלתי ראויים בין הקופות לספקי התרופות. בעקבות החשיפה הועבר מתפקידו.
  4. מר חזי ברוך, שימש בתפקיד מרכזי בתחום רכש הציוד הרפואי בשרותי בריאות כללית. חשף במסגרת תפקידו שחיתות שנעשתה במסגרת רכש הציוד הרפואי שכללה רכישת ציוד ללא מכרז, שלעיתים היוותה סכנה ממשית לחולים. עבר שימוע בעניין ומחכה לתוצאותיו.
בעיות מרכזיות
  • חוסר ידיעה למי לפנות על מנת לחשוף את השחיתות (למוסד עצמו, למשטרה, למבקר המדינה)
  • פגיעה כלכלית
  • פגיעה במקום העבודה
  • פגיעה נפשית לחושף ולבני משפחתו (השפלות, נידוי)
הצעות לפתרונות
  • הקמת גורם מלווה, תומך ומנחה, למי שמבקש לחשוף שחיתות.
  • קיים צורך להגן על המתריעים, במישור החברתי ובמישור החקיקתי.
אפיון הבעיות הקיימות
  • אין מערכת בקרה וניטור של אכיפת החוק.
  • מספר המתריעים נמוך.
  • רוב התלונות מתיישבות מחוץ לבתי המשפט – לא מגיע לציבור.
  • יש צורך בהקמת גוף בחקיקה אשר ילווה את המתריע ויתמוך בו מהרגע שבו הוא שוקל באם לחשוף את מעשה השחיתות, דרך הגשת התלונה, ליווי משפטי וקבוצות תמיכה.
  • Helpline
  • העלאת המודעות לנושא הדיווח בתוך החברות העיסקיות.
חקיקה :

קיימות הצעות החקיקה שהתגבשו לאורך השנים במהלך עבודת התנועה למען איכות השלטון בתחום ההגנה על חושפי שחיתות, הבאות לתת מענה להסדרים נורמטיביים החסרים בדין הקיים.
ההצעות מבקשות להגיע למטרה המבוקשת-הגברת ההגנה המוקנית לחושפי השחיתות, תוך טיפול רחב ככל הניתן, השואף לתת מענה לחוסרים נורמטיביים במישורים רלוונטיים שונים.

  1.  תיגמול חושפי השחיתות-יצירת תמריץ כלכלי חיובי בנוסף לפיצויים. 
    תמצית הרעיון: יצירת איזון כלכלי במשוואת “חשפת- נפגעת”, עקב הפגיעה הכלכלית הקשה מנשוא בחושפי שחיתות. הוספת תמריץ כלכלי למתריעים בשער שיאזן את תוחלת הנזק הצפויה להם.
  2. ניוד חושפי שחיתות למשרה אחרת בשירות המדינה כאשר לא ניתן לשוב ולשלבם במשרתם.
    תמצית הרעיון: פיתרון למצבים בהם על אף שנמצאה התביעה מוצדקת לא ניתן להשיב את העובד למשרתו המקורית.
  3. מעקב אחר יישום “החוק לעידוד טוהר המידות”.
    תמצית הרעיון: תיקון החוק לעידוד טוהר המידות, אשר הפך – הלכה למעשה- לאות מתה בספר החוקים בישראל. בפועל, בניגוד לחוק- אין מחולקות “תעודות ממצאים” וכך גם לא “תעודות הוקרה”. מבקרי הפנים במדינת ישראל אינם ממלאים את חובתם להוציא תעודות ממצאים, בין היתר בשל חוסר מודעות וחוסר “חלחול” הוראות החוק ברחבי המנהל הציבורי בישראל.
  4.  צעדי הרתעה כנגד מתנכלים למתריעים בשער.
    תמצית הרעיון:הפחתת המוטיבציה של מנהלים להתנכל לחושפי שחיתות, על מנת לבצר את ההגנה על חושפי השחיתות. זאת באמצעות שתי חזיתות משפטיות שונות :

    • עילת תביעה ישירה ומפורשת כנגד האחראי להתנכלות וסנקציה במישור יחסי העבודה.
    • סנקציות פליליות ומשמעתיות להגברת ההרתעה.
  5. מעקב אחר כיבוד צווי ההגנה של מבקר המדינה על פי חוק מבקר המדינה.
    תמצית הרעיון: יצירת מנגנון מעקב אחר כיבוד צווי מבקר המדינה להגנה על המתריעים בשער, כדי להבטיח קיום הצווים והרתעה מהפרתם על ידי המתנכלים. הכנסת אנשים שחשפו שחיתות לשמש כשופטים מטעם הציבור בבתי דין לענייני עבודה.
מהלכים אופרטיבים

– חברי הכנסת….
– חברי השדולה יכינו הצעות להקמת גוף מלווה לחושפי שחיתויות.
– יקבע דיון של השדולה בעניין מבקרי הפנים.

בברכה,

ח”כ פרופ’ אריה אלדד יו”ר השדולה למאבק בשחיתות 

אל”מ (במיל’) יהואר גל  מרכז השדולה למאבק בשחיתות

כתבות נוספות