הרמטכ”ל גילה את רמאללה
פרופ’ אריה אלדד
הרמטכ”ל, גדי אייזנקוט הגיע השבוע לוועדה לביקורת המדינה. אחרי שני משפטי פתיחה הוצאה התקשורת מהחדר והדיון הוכרז סגור. אם התקלה המשונה הזאת לא הייתה מתרחשת ספק אם היינו שמים לב למשהו המסמן אולי תפנית בתובנות של מערכת הביטחון ביחס לאויב הערבי.
“הפלשתינאים רואים בטרור כלי לגיטימי להשגת מטרותיהם. הטרור כתופעה הוא תופעה מתמשכת. הפלסטינים רואים בטרור כלי פוליטי, חברתי, דתי, כדי להגיע להישגים. לכן הוא תופעה יומיומית שאנחנו מתמודדים איתה ביהודה ושומרון “. אמר הרמטכ”ל. נו, מה חדש?
אולי יש חדש.
לפני למעלה מעשרים שנה, לאחר הסכמי אוסלו , הייתי הרופא הפיקודי של פיקוד המרכז. באחד הימים התקיים אישור תכניות שגרתי, מאלו שהתקיימו מידי שנה לעדכון פקודות המגננה. אלוף הפיקוד, לימים גם ראש המוסד, ניהל את הדיון ביד רמה. כשהציגו את התכנית , ממש לפני האישור, ראיתי כי מפטירין כאשתקד. בדיוק אותה תכנית שהוצגה ואושרה לפני אוסלו, לפני שבמסגרת שלב “עזה ויריחו תחילה” נכנס ערפאת בראש אלפי מחבלים חמושים ליריחו. ביקשתי לשאול משהו. לפני שנה, הזכרתי, הייתה לנו תכנית כמענה לאפשרות שחמישה מחבלים יחצו את הירדן ויחדרו לשטחנו. אינני רואה שום שינוי בתכנית למרות ששמעתי כי רק לאחרונה נכנסו חמשת אלפים.אין שום רמז בתכנית להערכות מול אלפי מחבלים שיחליטו ברגע מסוים להילחם בנו.
אלוף הפיקוד לא חשב שזו שאלה צבאית-טקטית. הוא חשב שזו שאלה פוליטית. בחביבות ובהתנשאות פנה אלי ושאל, “בשם איזה יישוב אתה מדבר?” התכנית אושרה כמובן בלא שום תיקון או תוספת. באותם ימים ניהל הצבא סדרת דיונים טרחנית בכותרת “צה”ל בעידן השלום”. חיפשו בנרות ייעודים ותפקידים לצבא , שיצטרך בהכרח לקטון.
היו כמובן מורדות תלולים בתפיסת ביטחון מעוותת זו. בחוסר ההבנה הבסיסי הזה את מטרות האויב הערבי. באה האינתיפדה השנייה ואני חשבתי שתפיסה “פני הפלשתינאים לשלום” התרסקה לרסיסים ומתה. מאות רבות של יהודים נרצחו. ערפאת הוכר סוף סוף כארכי-מחבל גם בפי העיוורים במערכת המדינית והביטחונית שקודם עמדו בתור להתחבק איתו ( וייאמר לשבחו של אריאל שרון שהיה בין הבודדים שסרבו ללחוץ את ידו) . קיוויתי שלמדו לקח.שיכו על חטא. שיבטיחו שיותר לא יאמינו לאף מנהיג של ארגון טרור. תקוות שווא. שמעתם את אהוד ברק או את בנימין נתניהו מתנצלים בפומבי על חיבוקיהם עם ערפאת? הם תלו בו את האשם, במקום בעצמם. גם ראשי הצבא לא היו נקיים מזיהוי ערפאת כאויב במקום הגדרת הפלשתינאים ככאלו. עם מותו של ערפאת ועלייתו של אבו מאזן שבה התפיסה השגויה למלוך. הצהרותיו “המתונות” של “הראיס” שהכריז כי הוא מתנגד לטרור הוליכו אותם שולל. אולי רק כי כל כך רצו להיות מרומים. שוב ושוב שמעתי, בהצהרות גלויות ובתדרוכים סגורים כי אבו מאזן והרשות הפלשתינאית נאבקים בטרור. עיתונאים שזכו בחודשים האחרונים לשיחות רקע עמוק עם קברניטי מערכת הביטחון יצאו מהן כשהם משקפים את האמונה הלוהטת כי הרשות באמת נלחמת בטרור. כי מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין צה”ל והשב”כ ובין מנגנוני הביטחון של הרשות. והראייה – שוטרי הרשות הפלשתינאית וחייליה אינם יורים על כוחותינו כשהם נכנסים לילה-לילה לעצור מחבלים בלב הערים ביהודה ובשומרון, ולעיתים הם אפילו עוצרים בעצמם את אלו המסכנים את שלטונם. מערכת הביטחון שלנו הייתה עד לאחרונה מראשי הנלחמים למען המשך קיומה של הרשות הפלשתינאית . “חייבים להזרים להם כספים, לתמוך בהם שלא יקרסו. אוי ואבוי לנו אם הרשות תתמוטט. אנחנו נצטרך להאכיל אותם ולפנות את הזבל שלהם . ראשי הרשות הפלשתינאית הם “המתונים” וחמאס הם “הקיצוניים”. עלינו לחזק את המתונים “. שמענו שוב ושוב.ואכן מדינת ישראל תומכת ברשות בכל כוחה. מתלוננת על ההסתה אבל שולחת כסף. ולא רק לרמאללה. רק לאחרונה אפשרה ישראל העברת עשרות מיליוני דולרים מקטאר לתשלום משכורות החמאס בעזה. אפילו בלי להתנות זאת בהחזרת גופות הדר גולדין ואורון שאול.
למען הזכר נשכחות נשוב ונציין : אבו מאזן הוא יו”ר הפת”ח. הארגון שהוכרז בישראל בדיוק לפני 30 שנה כארגון טרור. והגדרתו זו לא שונתה מאז. ולפיכך הוא ראש ארגון טרור. ארגון שרק לפני שבועיים, בדף הפייסבוק שלו, התפאר בכך שהרג 11000 ישראלים. ארגון הטרור והרצח מנה בדף הזה את הישגיו. מאז 1965 רוצחים המחבלים של הפת”ח יהודים. הפת”ח לא לבד, גם שאר ארגוני הטרור החברים באש”פ (ואבו מאזן הוא גם מנהיג ארגון הגג הזה) שותפים לרציחות. אמנם קשה להבין איך הגיעו למספרים הללו, אך העובדה היא שהם מתפארים בהם. ומתפאר בכך שהוא הארגון שהביס לראשונה את “האויב הציוני” בקרב, (כראמה, 1968) והארגון הראשון שתקף את הכור הגרעיני בדימונה ( רצח שלוש אימהות באוטובוס בדרך לדימונה ב1988). לא שמעתי את ראש הארגון מכחיש, או מגנה את הפרסום. ואיש ממנהיגינו לא תבע זאת ממנו. ערב מערכת הבחירות האחרונה חש בוז’י הרצוג לרמאללה לשיחות עם אבו מאזן, יו”ר הפת”ח ואש”פ, ובאוגוסט לפני שנה הצהיר כי ניתן להגיע איתו להסכם בתוך זמן קצר. אך אל לנו לבוא אליו בטענות: גם הוא ניזון מפי ראשי מערכות הביטחון ושמע מהם שוב ושוב את שבחיו המופלגים ושבחי הרשות בראשה הוא עומד. ונתניהו שמצהיר שוב ושוב כי “אין פרטנר” גם מכריז באותה תדירות כי הוא רוצה להיפגש עם אבו מאזן, ורק סרבנותו של ראש הפת”ח מונעת את המפגש. .
ולכן – אולי הצהרתו של הרמטכ”ל מבשרת כי באמת חל שינוי ? אם הרמטכ”ל גילה את אמריקה, או את רמאללה הקרובה אף יותר, והבין כי “הפלשתינאים רואים בטרור כלי לגיטימי להשגת מטרותיהם”. אולי גם הכפופים לו יפסיקו לדבר שטויות?
כתבות נוספות
