דף הבית > אינטרנט > מאמרים שונים > תקשורת > ראיון עם חירט וילדרס מנהיג מפלגת החופש ההולנדית. התפרסם המעריב סופשבוע ב8 ספטמבר 2014
04/10/2014
http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GEKMM

הלאה אסלאם: הזהות הימנית לפי אריה אלדד וחירט וילדרס
מיוחד: יו"ר מפלגת התקווה מתאר את המפגש הביתי שלו עם יו"ר מפלגת החרות בפרלמנט ההולנדי. שניהם מוסרים לכם דאע"ש חם

09/09/14 	|	 15:28 	|	 אריה אלדד 	|	  





 		 		inShare0 

	




חירט וילדרס אוהב אותנו. לפעמים זה כמעט מביך כשנתקלים באהבה בלתי מסויגת כזו למדינת ישראל. הוא נולד והתחנך כקתולי. השבוע יש לו יום הולדת. הוא יהיה בן 51. ולפני כן, באמצע צוק איתן, הוא בא לישראל בפעם ה-40. סתם לחופשה. 
הוא גבוה מאוד. בלונדיני מאוד. מיום שהוא זוכר את עצמו הוא רצה לבקר באוסטרליה או בישראל. כשסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר הולדתו ונלו, בדרום-מזרח הולנד, מצא עבודה בבית חרושת למלפפונים כבושים בגרמניה. הוא שנא את העבודה. אבל ידע שאם יחזיק בה מעמד מספיק זמן - יהיה לו די כסף לנסוע לאוסטרליה. הוא נשבר אחרי כמה חודשים, והכסף הספיק רק כדי להגיע הנה. בגיל 17 הגיע ונשאר שנה וחצי. עבד במושב תומר בבקעה, בירושלים, ביד מרדכי ובכל מיני מקומות. בכסף שחסך נסע לראות כמה ארצות ערביות ואסלאמיות בסביבה: איראן, עיראק, אפגניסטן, סוריה ומצרים. עשה השוואות - וזהו. מאז הוא לטובתנו. 
כשהשתחרר מהשירות הצבאי בהולנד (נהג בוס) התחיל לכתוב נאומים בעבור חברי פרלמנט ממפלגת VVD (המפלגה העממית לחרות ודמוקרטיה). עד 1998 היה עוזר פרלמנטרי, וכמו שקורה גם אצלנו - צירפו אותו לרשימת המפלגה לבחירות במקום לא ריאלי שהפך לפתע ריאלי עם הצלחת המפלגה בבחירות ופרישתם מהפרלמנט של החברים בקדמת הרשימה כשהפכו שרים. אחת מחברותיו למפלגה הייתה אייאן חירסי עלי. מוסלמית לשעבר מסומליה שהתפרסמה בספריה החושפים את יחסו המדכא והפוגעני של האסלאם לנשים. 
ספרה המפורסם ביותר "כופרת" זיכה אותה בפרסום עולמי ובכמה פסקי דין מוות שהוצאו על ידי קבוצות טרור אסלאמיות שונות. עלי כתבה את התסריט ל"כניעה", סרטו האחרון של במאי הקולנוע ההולנדי תיאו ואן גוך. זה היה סרטו האחרון, כי מוחמד בויארי ירה בו פעמיים ודקר אותו שבע פעמים באמצע רחוב באמסטרדם, ולגופתו הצמיד טקסטים מתונים מהקוראן. על גופתו של ואן גוך חרט הרוצח גם שני שמות: את זה של אייאן חירסי עלי ואת שמו של חירט וילדרס. ימים אחדים אחר כך נתפסו שני מתנקשים חמושים ברימוני יד בדרכם לרצוח את השניים. עלי הוברחה מהולנד. וילדרס הפך לפוליטיקאי ההולנדי המאובטח ביותר. 

"אסלאם וחרות הם מושגים סותרים". וילדרס. צילום: רויטרס
נפגשנו כבר שש או שבע פעמים - ובכל פעם נוספו עוד ועוד שומרים לצוות המלווה אותו. כשנפגשנו בשבוע שעבר לצורך הראיון הזה, הוא הגיע עוטה חיוך ענקי - וללא שומרים. בעיצומן של אזעקות צבע אדום שנשמעו בכל הארץ הגיעו שומרי ראשו למסקנה שכפר אדומים - מכל המקומות - הוא מקום מסוכן מאוד וסירבו לקבל על עצמם את האחריות לאבטחתו שם. זו הפעם הראשונה בעשר השנים האחרונות שאני חופשי, אמר חירט על המרפסת שלי הנשקפת אל ואדי קלט. 
בשנת 2004 פרש וילדרס ממפלגת ה-VVD וייסד מפלגה משלו - מפלגת החרות PVV. המפלגה נשאה ברמה את דגל המאבק באסלאמיזציה של הולנד. בבחירות 2006 זכתה המפלגה בתשעה מושבים בפרלמנט. מאז כוחה הולך וגובר, והיום היא המפלגה השלישית בגודלה בהולנד. 
האיומים על חייו מצד המוסלמים בהולנד צברו תנופה, אולי לכן הפיק ב-2008 את הסרט הדוקומנטרי על האסלאם "פיטנה" (בקוראן מושג שפירושו "הסתה". 17 דקות של קטעי סורות נבחרות מהקוראן וקטעי וידיאו דוקומנטריים הממחישים מה קורה למי שמסרב לקבל את המלצות האסלאם ואת מצוותיו. הסרט אינו מומלץ לאנשים הסובלים מרגישות יתר למציאות שבה אנו חיים). 
שום רשת טלוויזיה לא הסכימה להקרין אותו, כי המוסלמים ראו בסרט הדוקומנטרי פגיעה קשה באסלאם והזהירו כל רשת תקשורת או בית קולנוע ששריפה עלולה ליפול באולמותיהם אם יהינו להקרין את הסרט. וילדרס הפך לאישיות מאוד לא רצויה בכמה ארצות מוסלמיות, ועוד כמה פתוות המכילות פסקי דין מוות מפורטים (אשר לשיטת הוצאתו להורג) נוספו לרשימה. 
ישבנו על אבטיח וגבינה מלוחה, לרוח מדבר יהודה הצוננת, לדבר על המצב. 
חיי אינם חיים 
כשאני שב ונוחת בבן גוריון, הוא אומר, אני מרגיש בבית. יש לי כאן חברים. ואני אוהב את ישראל. אתם כמו קרן אור באפלה של המזרח התיכון. בהולנד יש כיום כבר מיליון מוסלמים. אבל הבעיה היא לא מספרית אלא מהותית. מה גורמים המהגרים הללו להולנד. המהגרים המוסלמים מהווים חלק ניכר בסטטיסטיקות של האבטלה, הפשיעה, האסירים בבתי הכלא, וברשימות הנהנים מקצבאות רווחה. הם מהווים עול עצום על החברה בהולנד. כשאני מספר לו שככה זה גם אצלנו, עם ערביי ישראל, ושהוא לא צריך לקחת את זה באופן אישי, הוא עונה שאצלנו לפחות לא מתעלמים מהבעיה. בהולנד עוצמים עיניים. 
וילדרס חוזר לסיפור הרצח של תיאו ואן גוך ברחוב באמסטרדם. מכתבי האיום ברצח שהצמיד הרוצח לגופתו שינו באחת את חייו של חבר הפרלמנט וילדרס. באותו יום הוא איבד את חרותו. הוא הועבר, למען ביטחונו, עם משפחתו למחנה צבאי. הרוצח נתפס, וגם בביתו נמצאו מכתבי איום. הוא עוד בכלא? אני שואל, והוא, בתימהון קל, אומר כן. כי הוא נידון למאסר עולם. סיפרתי לו שאצלנו מאסר עולם למחבלים רוצחים זה משהו גמיש מאוד. ראשי ממשלה אצלנו נוטים לשחרר אותם במחוות או בעסקות. לרגע היה נדמה לוילדרס שסוף סוף מצא נקודה שבה המצב בהולנד טוב יותר ממצבנו. זה מטורף. הוא אומר. 
"אחרי רצח ואן גוך הפך המאבק בג'יהאד המוסלמי לנושא המרכזי שלנו", המשיך וילדרס. "חירסי עלי ואני הכרזנו על 'ג'יהאד ליברלי' נגדם. והפכנו מטרד בתוך המפלגה שלנו. אמרנו שאסור להעניק זכויות דמוקרטיות לאלו הרוצים להרוס את הדמוקרטיה שלנו. כל יום הגשתי שאילתות על מסגדים וארגונים חברתיים אסלאמיים שהוקמו בכל רחבי הולנד ועל מקורות המימון שלהם, מסעודיה או מנסיכויות המפרץ. כתגובה הגיעו איומי רצח מכל מיני צעירים מוסלמים בהולנד. היום המצב שונה. היום אני כבר זוכה לאיומי רצח מהטליבאן". 
כמה שומרי ראש מלווים אותו בכל עת ולכל מקום. לדבריו חייו מאז אינם חיים. חרותו ופרטיותו נגזלו. הקירות והחלונות בביתו משוריינים. "זה כמו לחיות בבנק", הוא אומר. "אפילו לאויבַי הפוליטיים המרים ביותר אינני מאחל חיים כאלה. יכולתי להפסיק. להתבטא במתינות, אבל אז הם היו מנצחים. לעולם לא אניח להם לנצח. זה רק עודד אותי לפעול בעוצמה גדולה יותר. ואז הפקתי את הסרט ‘פיטנה', ושום תחנת טלוויזיה לא רצתה לשדר אותו, מזכיר האו"ם גינה אותו, הליגה הערבית והאיחוד האירופי אסרו עלי להקרין אותו בפרלמנט, באינדונזיה אסרו את כניסתי, בירדן הוטל חרם על מוצרים הולנדיים, וגם הם אסרו את כניסתי למדינה ואיימו להעמיד אותי לדין".  
סיפרתי לוילדרס שמצאתי עוד מכנה משותף לשנינו. לאחר שנאמתי פעם בכנסת על "ירדן היא פלסטין" הגישה קבוצה של 70 עורכי דין ירדניים תביעה נגדי ונגד יו"ר הכנסת אז ונשיא המדינה היום, משום שפגענו בממלכה. חירט הביט בי בסלחנות, רק בירדן? ואגב "ירדן היא פלסטין" זה רעיון מצוין. הוא הסב מבטו אל בקעת הירדן ואל עמאן המוארת בקו הרקיע במזרח. מה המרחק? שאל, והשיב: 40 ק"מ? קדימה!"  
אבל "פיטנה" זכה למיליוני צפיות ותורגם לעשרות שפות. והיום, אומר וילדרס, רואים שלוש או ארבע פעמים ביום בכל רשתות הטלוויזיה, את מה שהוצג בסרט שלי, לא כקטעים מהסרט אלא כדיווחי כתבים מסוריה ועיראק. 
עברנו להשוואת גידופים. 
איך מקללים אותך? שאלתי, עובר בראשי על הרשימה הדלה שזכיתי לה, הכוללת בעיקר "פשיסט" או " גזען" מפי שונאַי ו"ימין קיצוני" מצד אלו המחבבים אותי. וילדרס סיפר שגם אותו - או שאוהבים או ששונאים. יש מעט מאוד גוני ביניים באמצע. 
הוא מכיר אישית את כל אוצר הגידופים המוכר לי. "אני בעד חופש דיבור", הוא אומר, "אבל להשוות אותי לפשיסט או לנאצי זה ממש מרגיז. זה הדבר הכי גרוע שאפשר לומר, אבל אין לי שום כוונה לבזבז את זמני על בתי משפט מולם". 

אלדד. מפגש פסגה. צילום: אורי לנץ, פלאש 90
אסלאם אחד בלבד 
קרע זמני קל ביני ובין מר וילדרס נוצר בשלב הזה של השיחה. נבחרת הכדורסל של ישראל הביסה את נבחרת הולנד 60:83. התנצלתי והבאתי עוד אבטיח. 
יש חברי פרלמנט מוסלמים בהולנד, הוא מספר, והם חברים במפלגות שונות. השמאל נלחם בעבורם בפרלמנט, ואם המוסלמים לא מרוצים מהם, הם פונים לירוקים. יש להם כוח פוליטי רב בשמאל ההולנדי, אבל אין עדיין "מפלגה מוסלמית" בפרלמנט בהולנד. 
הנה מצאתי עוד נושא לקנאה בהם. חשבתי והתנחמתי בכדורסל. 
מדוע אתה מתייחס לאסלאם באירופה כאל סכנה? שאלתי. 
"אלו המדברים בשפה תקינה פוליטית טוענים שיש שני סוגי אסלאם. כזה המכונה ‘מתון', לעתים קוראים לזה 'אסלאם אירופי', ואסלאם רדיקלי. אבל האמת היא שיש רק סוג אחד של אסלאם המבוסס על הקוראן והחדית'ים שאחריו. אסלאם וחרות הם שני מושגים סותרים. זו בעצם אינה דת. אף שיש להם סממנים כאלה: קוראן ומסגדים ואימאמים, אבל למעשה זהו סוג של אידיאולוגיה טוטליטרית. הם משנים או מנסים לשנות כל חברה שיש להם בה נוכחות משמעותית. אפילו אם אינם מהווים בה רוב. 
"האסלאם הוא בלתי סובלני, האידיאולוגיה הטוטליטרית גורסת בראש ובראשונה שאינך רשאי לעזוב. כך היה במשטר הקומוניסטי, כך היה במשטר הנאצי. אם אתה רוצה שלא להיות עוד מוסלמי - העונש הוא מוות. האסלאם מסוכן, והוא תובע להכחיד כל אמונה אחרת. הקוראן אומר זאת בפירוש, והמאמינים - מאמינים בכך. 73% מהמוסלמים בהולנד מאמינים כי ההולנדים המוסלמים המתנדבים לג'יהאד הם גיבורים. ומתוכם מתגייסים מאות לדאע"ש ודומיו. מרצונם החופשי. וזה המצב גם בשאר מדינות אירופה. יש בתי ספר מוסלמים בהולנד המקבלים תמיכה ממשלתית. וזה החינוך שהם מקבלים שם". 
לפני שבועות אחדים, הוא מספר, "פקידה בכירה בהולנד ביחידה הממשלתית למאבק בטרור בשבע השנים האחרונות הביעה את דעתה החופשית וטענה שדאע"ש הוא מזימה ציונית. אז העבירו אותה ליחידה ממשלתית אחרת. זוהי הולנד היום. זה מה שמוציא לרחובות בהולנד מפגינים עם דגלי צלב קרס ודגלי דאע"ש". 
דא, ליברמן  
אצלנו ברוך השם הכל בסדר, שחתי לו לפי תומי. אומנם בירושלים המזרחית לומדים הילדים הערבים לא לפי תוכנית הלימודים של שי פירון אלא לפי תוכנית הלימודים של יוסוף אל-קארדאווי, המורה הרוחני של האחים המוסלמים. ועדיין לומדים לפתור בעיות מתמטיות של "ערך משולש" בעזרת הדוגמה הגורסת שאם שאהיד מתפוצץ והורג עשרה ציונים באוטובוס, כמה ציונים יהרגו ארבעה שאהידים ברכבת? והכל במימון העירייה ומשרד החינוך, על פי תוכנית הלימודים הירדנית-פלסטינית. אבל זה לא ככה בוואדי עארה. רק בירושלים. 
באירופה מתחילה תגובה. אומר וילדרס. "יש ניצני התנגדות לגל האסלאמיזציה הזה. רק המנהיגים עוד לא התעוררו. שים לב מה אמר אובמה לאחרונה: צריך להילחם בדאע"ש, אבל אין לזה שום קשר עם האסלאם בכללותו. יש פיל בחדר, והם מתעלמים ממנו. זה לא פיל והוא לא בחדר. אנחנו ייבאנו את הפיל הזה אל תוך החברה שלנו". מאשים וילדרס.

פתוות, איומים ברצח וקריאות לחרם. הפגנה נגד וילדרס בהולנד. צילום: רויטרס
"'הרב תרבותיות' היא המחלה הנפוצה ביותר באירופה היום. אין אסלאם מתון. אינני אומר שאין בני אדם מתונים. אבל זכור את הסקר האחרון בהולנד. זוהי מלחמה. לא כמו שלכם עם רקטות ופצצות, אך זו עדיין מלחמה והיא קשה יותר, כי קל יותר להתעלם ממנה. בישראל אינך יכול להתעלם מרקטות (לא רציתי לעדכן אותו במושגים כמו 'טפטוף', למה לקלקל את הדימוי המושלם שיש לו עלינו) אבל רוב האירופים מתעלמים ממה שקורה בחצרם. וכשאני מנסה לעורר אותם, הם מתעלמים או קוראים לי גזען ופשיסט". 
יצאנו מאירופה ועברנו לדון במצב במזרח התיכון. 
קח את סוריה לדוגמה, הצעתי. והוא סירב בנימוס. האם המערב צריך לתמוך ברוצח ההמונים אסד שהפעיל נשק כימי נגד בני עמו, ולסייע לו כי הוא נלחם בדאע"ש? או אצלנו - האם להעדיף את אבו-מאזן "המתון" על פני חמאס? 
"צריך להילחם בשניהם", אומר וילדרס. "אני שותף להשקפתך, כי הסכסוך בין האסלאם והמערב, בין ישראל לבין הערבים או הפלסטינים אינו סכסוך טריטוריאלי. זוהי התנגשות אידיאולוגית. אם תוותרו על איזושהי פיסת אדמה לטובתם - תהיו הכי טיפשים בעולם. אין לכם עסק עם אנשים החושבים כמוכם. הם רוצים להרוס אתכם. להשמיד יהודים ונוצרים. את כל הכופרים. אם תוותרו - הם יראו בכך חולשה. אם תוותרו - אולי יסכימו להודנה קצרה ואחר כך ירצו גם את חיפה, ירושלים ואת כל אירופה. אנא. אל תהיו טיפשים. זו לא מלחמה טריטוריאלית. זו אפילו לא 'התנגשות הציוויליזציות' של הנטינגטון. זו התנגשות בין הברבריות והתבונה. ואנחנו חייבים להיות פחות הגיוניים ויותר ברבריים כדי לנצח במלחמה הזאת". 
אם זו התנגשות אידיאולוגית, אני מהרהר בקול רם, לעולם לא יהיה שלום. וזה ממש לא טוב לפוליטיקאי לומר לבוחרים שלו "לעולם לא יהיה שלום". הרי הציבור אוהב שמבטיחים לו עתיד ורוד. אם רק תבחרו בי - יהיה שלום. הכל יהיה נפלא. הציפורים יעופו ברוורס. אם נאמר את האמת לבוחרים - אולי לא ניבחר? 
"לכן אני טוען שכל כך חשוב לחנך את הציבור ביחס למהותו של האסלאם", משיב וילדרס. "לומר לבוחרים את האמת - זו לא טעות. אתה חייב לומר זאת. להיות ישר גם אם תשלם מחיר פוליטי. בעיתונות בהולנד נכתב שאני שוב מבקר בישראל, וזה לא יוסיף לי בוחרים. אם הייתי נוסע לרמאללה - זה היה מועיל לי. אבל רק לטווח הקצר. אתה חייב להיצמד לאמת שלך. פעם תרוויח, פעם תפסיד. אבל אף פעם אל תוותר על האמת שלך. 
"לעיתונאים בהולנד ששאלו אותי למה נפגשתי עם ליברמן עניתי שהלוואי שהיה בהולנד אפילו חצי מהאומץ שלכם להילחם בערבים. לו היה לנו - היינו נפטרים מכל תומכי דאע"ש ברחובות הולנד. היינו זוכים בהולנד מחדש, למען ההולנדים. אבל המצב היום הוא שיש רבעים שלמים המאוכלסים במוסלמים, שאדם שאינו מוסלמי אינו רשאי אפילו להיכנס אליהם. במרכז האג יש אזור הנקרא ‘משולש השריעה', וכך בבלגיה וכך בגרמניה. אנו חייבים ללמוד מכם. להיות קשוחים יותר". 
הוא עוד ישוב  
בטלוויזיה בסלון התחלף כבר הכדורסל בדיון במצב. כמה שמאלנים התעקשו שאין פתרון צבאי לחמאס, רק פתרון מדיני. שמחתי שלמרות הזמן שבילה בארץ - העברית של וילדרס לא משהו. 
אחר כך עברנו לשוחח על הניסיון שהייתי שותף לו - להקים קבוצת מפלגות אירופיות הנאבקות בג'יהאד האסלאמי וליצור גוש בפרלמנט האירופי, ודיברנו על הקושי למנוע כניסת מפלגות גזעניות, ואפילו כאלו עם עבר ניאו-נאצי, לתוך גוש המפלגות הנאבק באסלאם. חירט אמר ש"נייר הלקמוס" שלו היה תמיד היחס של המפלגות הללו לישראל. כך, אמר, הוא בוחר גם את אנשי הצוות העובדים איתו. מי שרק אומר שהוא בעד ישראל אבל אין לו ברק אמיתי בעיניים - לא מתקבל. 
ועוד דיברנו על ההצלחה של נתניהו בבלימת הפלישה האפריקאית בעזרת הגדר, החקיקה ומתקני השהייה בנגב. וילדרס הגיב בקנאה גלויה. "אין לנו אפילו גבולות באירופה, ואסור לנו לבדוק אנשים בגבול, ויתרנו על הזהות הלאומית שלנו, ולכן אני דורש שהולנד תעזוב את האיחוד האירופי. שנהיה כמו שווייץ. שנוכל להחליט שאסור לבנות מינרטים גבוהים במסגדים. אפשר לשגשג כלכלית בלי להיות חלק מהאיחוד הזה שמחק את הזהות הלאומית שלנו". 
ודיברנו גם על ועדת החקירה של ועדת זכויות האדם של האו"ם לעניין "פשעי המלחמה" שלנו. "אין להם שום קשר לזכויות אדם", מסביר וילדרס. "תתעלמו מהם. אני מצדיע למנהיגים שלכם, כמו יצחק שמיר, שידע לתקוף חזרה ולא להתרגש מהלחץ האירופי. אני מתגעגע למנהיגים ישראלים חזקים שלא נבהלים בקלות". 
ואז נהיה כבר מאוחר. ולמחרת הוא כבר היה צריך לטוס חזרה. אבל חירט וילדרס יחזור. הוא אוהב את ישראל.


כתבות נוספות