דף הבית > מאמרים > עיתונות > תקשורת > קללת כיפת הברזל. מאמר ב”הארץ” 31 אוגוסט 2014.
31/08/2014
קללת כיפת הברזל
אריה אלדד
המערכות היודעות לסרוק דיונים ותגובות גולשים  באינטרנט ,ביום שלאחרי הפסקת האש שסיימה את מבצע "צוק איתן" הפיקו נתונים כמעט "סובייטיים". : 97% התנגדו להפסקת האש. גם אם  בסקרי סוף השבוע האכזבה מתונה יותר, הרי שבניגוד לדברי נתניהו - רוב הציבור סבור כי נכשלנו בהשגת יעדי המבצע.
הכישלון מיוחס  בעיקר לראש הממשלה ( סיכול ממוקד מיוחד ביצע בו גדעון לוי כשהחמיא להחלטתו לסיים את המבצע).אך גם ליעלון, לקבינט, לממשלת ישראל כולה, ובמידה פחותה - למטה הכללי של צה"ל שלא ידע להציג לקבינט דרכים פשוטות וזולות להכריע את המערכה, או לחילופין - הציג תגי מחיר גבוהים בידיעה שהממשלה לא תוכל לקבל החלטה על פעולה נרחבת במחירים אלו. המילה "ניצחון" לא היתה קיימת ביעדי המערכה.
וברקע  מהדהדות כל העת הבטחותיו החלולות של נתניהו, אחרי "עופרת יצוקה" ושבוע לפני בחירות 2009:"כשאני אהיה ראש ממשלה, לא אעצור את צה"ל באמצע. אנחנו נמוטט את החמאס."
לתשומת לב רבה ולתשואות רמות זכתה - לפחות בשבועות הראשונים של המערכה - מערכת כיפת ברזל. שוב ושוב הבהבו היירוטים על מסכינו. כארבעת אלפים וחמש מאות רקטות נורו  מרצועת עזה. כשבע מאות וחמישים מהן יורטו על ידי כיפת ברזל. רוב האחרות התפוצצו בשטחים פתוחים.  6 אזרחים נהרגו, ומאות אזרחים נפצעו רוב האזרחים שנהרגו נפגעו מפצמרי"ם, חימוש שכיפת ברזל אינה בנויה להתמודד מולו. לכאורה - הצלחה רבתי. אזרחים רבים חבים למערכת את חייהם. 
אבל הקוץ שבאליה-  ממאיר.  לשום מערכת טכנולוגית מסוג זה לא יכולה להיות הצלחה מוחלטת. ולכן הוזעקו אזרחי ישראל שוב ושוב אל הממד"ם, המקלטים, חדרי המדרגות או שולי הדרך. מטרתו של הטרור - להטיל פחד ולשבש את החיים התקינים הושגה במידה רבה. ודאי שהפחד בהיעדר  כיפת ברזל היה גדול פי כמה, אבל חלק ממטרות הטרור הושג. החמאס קבע אם תיערך חתונה בשדרות, אם ייערכו משחקי כדורגל במגרשים או אם תיערך הופעה בפארק. יישובים ב"חוטף עזה" כמעט התרוקנו מתושביהם שהפכו פליטים-לשעה במדינתם.
וחמור מזה -שום מלחמה אינה מוכרעת בזכות מערכת הגנה. שום אביר לא ניצח הודות לשריונו.בהעדר תותח לא ינצח גם הטנק המשוריין ביותר. מחיר הדמים "הנמוך" יחסית בעורף הוא שאפשר לממשלה לא להכריע את המערכה. הרי ברור שאם חלילה היו אלפי הרקטות מצליחות לזרוע הרג והרס  רב - לא היתה הממשלה יכולה להימנע מכיבוש הרצועה. אלו התולים תקווה ב"הסדרה" עם ארגון טרור מסוגו של החמאס, וצופים בתקווה אל ה"אופק המדיני" שאליו פוסע נתניהו מחובק עם אבו מאזן כשיוני שלום סעודיות משלשלות מעליהם - ודאי רואים בכך ברכה, ייתרון מובנה של המערכת.  אך אלו המבינים כי לעולם לא יהיה שלום עם הערבים - מבינים כי חיזבאללה עם 100000 הרקטות שלו הפיק לקחים וממתין לשעתו, וכי בחסות "ההסדרה" ו"השיקום של רצועת עזה" - המנהרה החודרת הראשונה כבר נחפרת, המחרטות במרתפי עזה פועלות בשלוש משמרות, והרוח הנושבת במפרשי אויבינו -עזה.

כתבות נוספות