יפי נפש מכוערים
פרופ’ אריה אלדד
בינואר השנה הוקם מול משרד ראש הממשלה מאהל מחאה.
נציגי “ההתיישבות הצעירה” , המאחזים ביהודה ובשומרון, באו למחות נגד ממשלת נתניהו-גנץ, על מצבם הבלתי נסבל. היישובים הללו, שחלקם קיימים כבר עשרות שנים, ובהם יותר מעשרים אלף יהודים, עם כשנים עשר אלף ילדים, הם יישובים לא-מוסדרים. רובם הוקמו על דעת ממשלות ישראל, ובתמיכה ממשית של משרדיה השונים, וחלקם – מתוך עצימת עיניים. אריאל שרון, הבונה הגדול של ההתיישבות היהודית ביש”ע ( עד שהפך את עורו והפך לגדול מחריביה), האיש שהאיץ במתנחלים לתפוס עוד ועוד גבעות ולקבוע עובדות בשטח , כעס מאד על התנגדות המתנחלים ל”התנתקות” והזמין מעו”ד טליה ששון, לשעבר משפטנית בכירה במשרד המשפטים, דו”ח על המאחזים. שרון ידע היטב ממי הוא מזמין את הדו”ח. טליה ששון , מהשמאל הקיצוני, היא מי שקראה לצאת ולהסביר לציבור “למה ההתנחלויות הן הסרטן של המדינה”. וכשעמוס שוקן שאל “האם מדינת ישראל היא מדינת רשע או שמדובר בטיהור אתני שגרתי?” צייצה טליה ששון בתשובה “היא שניהם”. המשפטנית האובייקטיבית הזו כתבה דו”ח , אובייקטיבי כמובן, וקבעה שרוב הבנייה במאחזים היא בלתי חוקית. ב2009 שובצה המומחית לטיהור אתני וסרטן הזו במקום השביעי ברשימת מר”צ. וב”ה – לא נבחרה לכנסת.
כשנפלה קדימה, ונתניהו שב לשלטון הוא קבע שמדובר בדו”ח של פעילה פוליטית ויש לבחון אותו מחדש, ולכן מינה את ועדת השופט אדמונד לוי . הועדה הגישה דו”ח שבחן את המצב המשפטי של ההתיישבות , ופסקה שההתיישבות היהודית ביו”ש היא חוקית. אבל נתניהו נמנע מלאמץ בהחלטת ממשלה את הדו”ח שהיה אמור לבטל לחלוטין את דו”ח ששון. היישובים אמנם לא הוחרבו ונמחקו כפי שרצתה ששון, אבל (רובם) גם לא הוסדרו. היועצים המשפטיים ואנשי המנהל האזרחי מונעים ממשרדי הממשלה לפעול באותם יישובים. ואי אפשר לחבר אותם לתשתיות חשמל, מים, או להתקין בהם “מרכיבי ביטחון” – עד שיוסדרו חוקית.
אפילו אנשי שמאל מובהקים ( אבל לא מעוותים וצבועים) אמרו שאם היישובים לא חוקיים – תתכבד הממשלה ותפנה אותם. אך כל עוד הם קיימים יש לספק להם תנאי קיום בסיסיים. אבל זה לא קרה. בינואר השנה, כשנפתלי בנט התמודד בבחירות, הוא ביקר במאהל המחאה של “ההתיישבות הצעירה”, הזדעזע (כך נכתב מטעמו) מהעובדות שנפרשו בפניו, וקרא לראש הממשלה נתניהו להסדיר “בתוך 10 ימים” את היישובים הללו. בנט גם התחייב חגיגית (11 בינואר 2021) כי כאשר יהיה הוא ראש הממשלה – הוא יסדיר אותם. אז התחייב. אין זו התחייבות השקר היחידה שפיזר באותם ימים. השבוע החליטה ועדת השרים לחקיקה ( בראשות שר המשפטים גדעון סער) לדחות בארבעה חודשים את ההחלטה בדבר החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ובשומרון. אותו גדעון סער סייר ב28 בפברואר השנה בגוש עציון, יחד עם זאב אלקין וצבי האוזר והצהיר “אנחנו מחויבים לפתרון ההתיישבות הצעירה, שהוזנחה במשך 12 שנות שלטון נתניהו”. אבל את הצעת החוק שסער וחבריו לוועדת השרים לחקיקה דחו השבוע – הגישה אורית סטרוק, מהאופוזיציה, והקואליציה התגייסה כולה להצביע נגד ההתיישבות הצעירה. לא ביקשו חופש הצבעה, כי מה? זה חוק כפר קאסם שזכה לחופש הצבעה? זה בית חולים בסכנין שחבר רע”מ הצביע עם האופוזיציה? לערבי שונא ישראל מרע”מ יש “מצפון”. אבל מיתרי הקול של ניר אורבך, בני בגין, שרן השכל, צבי האוזר, עידית סילמן, אביר קארה או מיכל שיר לא רעדו כשאמרו “נגד” להתיישבות הצעירה. כי השלטון יקר להם יותר מארץ ישראל. איילת שקד, יועז הנדל זאב אלקין וגדעון סער היו פטורים לכאורה מהלבטים המצפוניים כי הם התפטרו מהכנסת. אבל הבובות הנורווגיות הצביעו במקומם : ” נגד”. ונפתלי בנט, כמו גם בני גנץ – פשוט לא באו להצבעה. קוזזו. כמו המצפון שלהם.
ומה יהיה בחורף? ילדי ההתיישבות הצעירה שכה נגעו לליבם בימי הבחירות – הפכו שקופים..
נשוב למר”צ.
גם אם שונאת ישראל הבכירה לא זכתה לקדם את האידיאולוגיה שלה מספסלי מר”צ בכנסת – היא לא נותרה חסרת עבודה. ששון נבחרה לנשיאת הקרן לישראל חדשה, ואחר כך – ליושבת ראש המועצה הציבורית של הקרן, ויכלה לעשות שימוש במיליונים שתורמים אויבי ישראל כדי להפוך את ישראל למשהו אחר. חדש. הרבה יותר ערבי. אך גם ספסלי מר”צ לא נותרו מיותמים משונאי ישראל. השבוע שמעתי את ח”כ מוסי רז מתעמת באולפן גל”צ עם איתי זר, תושב “חוות גלעד”. רז פרס את משנתו הפוליטית, ולגבי המאחזים אמר : “אני לא נותן לעבריינים מים וחשמל”.
לשנאה יש כנראה השפעה רעילה על מערכת העצבים המרכזית . דומה שהיא גורמת לבני אדם פגיעות קשות בזיכרון, גם הפרעות שמיעה חמורות, אולי אפילו טמטום ממש. רז למשל שכח איך תמכו חברי מר”צ בחיבור לתשתיות מים חשמל ואינטרנט לרבבות עבריינים בדואים בנגב. אין אזניו שומעות את דברי הנבלה והשטות שפיו פולט : “אני לא נותן לעבריינים חשמל ומים”, הוא אומר כשהוא יודע שהוא אישית, ומפלגתו, מסייעים ציבורית לפושעים הבדואים לשדוד את אדמות הלאום, לחסל בסיטונות את “השטחים הפתוחים” שהוא מתיימר להילחם עליהם במקומות אחרים בארץ, לזהם את מי התהום בתחנות דלק פיראטיות, ולהכחיד את החי והצומח בנגב. מוסי רז, כמו חבריו ממר”צ, תבעו במשך שנים לבנות ביישובים לא חוקיים בתי ספר ומרפאות, כי יש שם ילדים. ועתה הם תומכים ב”חוק החשמל” שיאפשר אספקת חשמל סדירה לעברייני הבנייה הערבים. וכששואל אותו איתי זר “מה אשמים הילדים שלי?” נחשף כל הרשע , כל הריקבון המוסרי והצביעות של מוסי רז והוא מציע, בקור רוח מקפיא, לקחת לו את הילדים ולמסור אותם למשפחות אומנה בישראל.
גם כשהתעוררה ביקורת חריפה על דבריו אלו לא חזר בו הנבל מדבריו :” סך הכל אמרתי משהו לא יפה”. אמר למחרת.
מר”צ היא מפלגה פוסט ציונית, חלק מחבריה ממש אנטי ציוניים. מתנגדת להתיישבות היהודית ביו”ש. דורשת לפנות את היישובים היהודיים ולמסור את השטח לערבים. עד כאן – עמדות אידיאולוגיות או פוליטיות לגיטימיות. אובדניות, נגועות בשנאה עצמית חולנית – אך לגיטימיות. אבל מר”צ, השותפה לקואליציה של בנט, גם נושאת ברמה דגלי שוויון, וזכויות אדם, וזכויות ילדים ונשים ובעלי חיים. מוסי רז עצמו הוא פעיל זכויות אדם ידוע . מי שטס עד רואנדה ואוגנדה כדי לחקור את מר גורלם של מסתננים שגורשו מישראל, יפה נפש הומניסט שנחשף השבוע במלוא רשעותו וכיעורו. מי שמציע לקחת ילדים מהוריהם רק כי מטעמים פוליטיים הוא מתנגד לחבר את בתיהם למים ולחשמל. ראש מפלגתו ניצן הורוביץ גיבה אותו השבוע והסביר כי מר”צ מתנגדת להתיישבות הצעירה משום ש”ממנה יוצאים פוגרומים בערבים.” אם מותר להתבטא כך – ודאי מותר גם לומר שמארגון הנוער הגאה איגי יוצאים אנסים ופדופילים.
אבל לא כל אנשי מר”צ הם טליה ששון או מוסי רז. יש שם גם כאלו הנוהגים כבני אדם.
חבר כנסת ממר”צ השתתף השבוע בישיבה של הועדה לזכויות הילד, בראשות ח”כ מיכל שיר (תקוה חדשה). בישיבה הופיעו נערות ונערים המתגוררים במאחזים. סיפרו על החיים ביישובים בהרי יהודה והשומרון בלי חיבור לרשתות המים והחשמל. איך נגמרים המים באמצע המקלחת. איך יוצאים בחורף לישון ברכב כי בבית אין חימום. איך ילד עם פגיעה מוחית אינו יכול לנוע ביישובו כי אין מדרכות. לדיון נכנס חבר כנסת ממר”צ , עלי סלאלחה, דרוזי, מורה וגם בן אדם. הקשיב, והביע את עמדתו : “ילד צריך לקבל את כל הזכויות שמגיעות לו ללא פוליטיקה” . לך ספר את זה ליהודי נבל ורשע, ששנאתו לאחיו העבירה אותו על דעתו.
( צילום – ויקיפדיה)
כתבות נוספות
