המסית
פרופ’ אריה אלדד
כידוע כדור הארץ מקיף את השמש, מוליקולת מים מורכבת משני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן, ונתניהו מסית.
זה ידוע. אם תכתבו בגוגל “נתניהו-הסתה” – תוך חצי שנייה ייוודע לכם שיש 1,660,000 פריטי מידע ברשת המכילים את הצרוף הזה. ואם תדקדקו ותחפשו “נתניהו מסית” תמצאו 186000 אזכורים לאמת המוחלטת הזאת. הוא האלוף הבלתי מעורער. גם 15 שנה אחרי ששקע בתרדמת ניצב אריאל שרון במקום השני עם 106000 אזכורים. כבוד. אביגדור ליברמן, מי שפעם נחשב למתמודד חשוב על כתר ההסתה , נגד ערבים חרדים וחוקרי משטרה – משתרך הרחק מאחוריהם עם 39000 אזכורי “ליברמן מסית”. אפילו “יאיר לפיד מסית” (46000) יש יותר ממנו (לידיעת ח”כ א’ ליברמן, קח עצמך בידיים, חבר.) לאחמד טיבי יש 15700, לח”מ , כותב שורות אלו – 7820. בושה. לראאד סאלח 4050 ולחנין זועבי – 2850.
ולפיכך, ידוע שנתניהו מסית, מפלג, משסע, משלח את כנופיותיו ומצפה בכיליון עיניים למלחמת אחים. הוא גם הכריז מלחמת חורמה על הדמוקרטיה הישראלית, ופועל ללא ליאות לקעקע את כל מוסדותיה: את בית המשפט העליון, את היועץ המשפטי לממשלה , את הפרקליטות, ואת המשטרה, זורע שנאה נגד ערבים, מסתננים , מהגרי עבודה, שמאלנים באשר הם בדגש על התקשורת, ואם שכחתי מישהו – שלא ייעלב. נכבדי כולם.
יש כמובן אינספור דוגמאות המוכיחות טענות אלו. הרי הוא היה על המרפסת כשצעקו למטה “רבין בוגד”. הערבים אצלו יודעים רק לנהור. כשהוגשו נגדו כתבי האישום תקף את היועמ”ש ואמר שמדובר ב”ניסיון להפיכה שלטונית”. כשנאם בפתח משפטו אמר “גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתונאי השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים” על חוקרי המשטרה שהובילו את החקירות נגדו, ועל מפקדיהם אמר : “המפכ”ל העביר מיליונים ליועץ התקשורת שלו, וקציני משטרה בכירים העלילו עלי ששלחתי את קצינת המשטרה שהתלוננה נגד ניצב רוני ריטמן על הטרדה מינית . אלה האנשים שהובילו את החקירות נגדי”.
את המפגינים מול בלפור כינה “אנרכיסטים” וההפגנות עצמן הן “מדגרות של קורונה”. ואם ניסע אחורה במרכבת הזמן ל-1997 , ניזכר במה שלחש על אזנו של זקן המקובלים הרב כדורי: “אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים”.
עד כאן – מה שהכל יודעים וזוכרים. אבל לפעמים אני סובל מנטייה מעצבנת לבדוק מה ש”ידוע”. ולכן הבה נבדוק מה דווקא מבקשים לשכוח כל המאשימים את נתניהו בהסתה ובזריעת שנאה ומדנים .
אין ספק. נתניהו אכן אמר את כל הדברים שצוטטו לעיל, וגם דברים רבים אחרים. הוא השתמש ומשתמש בהתבטאויות הללו כנשק פוליטי. אך האם הוא היה החלוץ שזרע ראשון שנאה בשדות הפוליטיקה? הראשון שהסית נגד יחידים או ציבור? זה שהתבטאויותיו הן החמורות ביותר? בזכות מה זכה לתואר “מסית המסיתים”?
נתחיל בראש הממשלה המנוח אריאל שרון . בתגובה למאמר ב”הארץ” על פרשת סיריל קרן (7/1/03)אמר שרון “זה ניסיון להדיח ראש ממשלה מכהן”, וכשביקשה הפרקליטות לבצע חיקור דין בדרום אפריקה אמר שרון: “זו עלילה פוליטית בזויה”. הייתכן? ראש ממשלה מכהן מקעקע את מוסדות אכיפת החוק? הורס את אושיות הדמוקרטיה? וכשהחלה התקשורת לפרסם הדלפות מהחקירות הפליליות נגדו אמר שרון שצריך “לחקור את החוקרים”. כן כן. שרון. אריאל שרון שלנו הוא הקופירייטר. לא נתניהו. לא אוחנה. ומי שמדבר על תקיפת התקשורת האופיינית לנתניהו ( וע”ע נתניהו נגד דרוקר, כספית, פלג) שכח כנראה מה שאמר שרון לדובי וייסגלס :” תשמע מה כותב הנבלה בנזימן, למה שלא נתבע אותו” ( אלדד יניב מפורש. ) בסוף הם תבעו את “הארץ” (והפסידו באותו משפט). אבל המושג “תביעת השתקה” לא נוצר במוחו הקודח של נתניהו.
אגב “לחקור את החוקרים” ו”לחקור את המדליפים” . בניגוד למה שקורה היום כשאיש אינו חוקר אותם – בימי שרון הורה היועמ”ש אליקים רובינשטיין לפתוח בחקירה. הפרקליטה הבכירה ליאורה גלאט ברקוביץ הודתה בהדלפה פוליטית ומגמתית, הושעתה. הועמדה לדין פלילי ונידונה ל8 חודשי מאסר על תנאי. אז אם היה מותר לחקור את החוקרים בימי שרון, למה הזדעזעו מוסדי-ארץ, וכל מגלגלי העיניים כמעט איבדו את מאור עיניהם כשהושמעה תביעה כזו בימי חקירות נתניהו?
הלאה. אהוד אולמרט, ראש ממשלה , לוקח שוחד ואסיר לשעבר – הוא היום אחד מבכירי המבקרים את נתניהו. אין הוא מזכיר את שמו בלי שיוסיף לפניו ולאחריו תואר “נוכל” “מסית” או כיוצ”ב. אולמרט משתבח בכך שכאשר החלו חקירות המשטרה נגדו והסתמנה אפשרות שיוגש כתב אישום – התפטר והתמסר לניהול משפטו. אוהדיו של אולמרט משבחים אותו כי הוא, בניגוד לנתניהו, לא ניסה לקעקע את מוסדות אכיפת החוק. אבל – תודה לנפלאות האינטרנט – עמיתי בן כספית ראיין ב2008 את אולמרט שאמר ( ממש כמו נתניהו) “פרקליט המדינה מנסה להפליל אותי”. בן כספית מספר כי אולמרט תוקף את הפרקליטות: “מישהו בתפקיד בכיר ביותר עשה כאן טעות בשיקול הדעת וזעזע כל אושיות הממשל בישראל. הוא צריך להסיק מסקנות…הקונצפציה של פרקליט המדינה היא להפיל ראש ממשלה בישראל בלי משפט”. שמעון שיפר כתב באותה עת מפי אולמרט (שדבר בפני מקורביו) כי מדובר בפרקליטות ובמשטרה המנסים לחסל אותו. ולאחר שחרורו אמר אולמרט “כשהמערכת רוצה להדביק למישהו עבירה ומתגייסת כל כולה כדי להרשיע אותך במשהו, הם ירשיעו אותך”. אולמרט גם תקף את ראשי מערכת אכיפת החוק באותה תקופה, ובהם היועמ”ש מני מזוז, פרקליט המדינה משה לדור ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. מה זה אם לא מהדורה מוקדמת של “ניסיון להפיכה שלטונית” ו”הרס שלטון החוק” של נתניהו? איך לא תבוש, נתניהו? ככה להעתיק?
ובהקשר לזה – הטענה בימי חקירות אולמרט היתה ( ואפשר שהיה בה טעם) שהפרקליטות מנסה לחסל את אולמרט כדי לסכל את ניסיונותיו של שר המשפטים שלו, פרופ’ דניאל פרידמן , לחולל רפורמות במערכת המשפט. פרידמן עצמו אמר “ינסו לתפור תיקים לשר המשפטים” ( ראיון לבן כספית, מעריב 25 יולי 2008). ומי שאומר שאמיר אוחנה אינו אלא שופרו של נתניהו יצטרך לומר זאת גם על פרידמן ואולמרט. ועוד לא הגענו לפסק דין המוות שאמנון דנקנר ע”ה, דרש מפרקליט המדינה לדור לבצע בעצמו, לאחר “זיכויו” של אולמרט ( בשלב הראשון). אם על נתניהו טוענים שהוא מסית לרצח – מה היו חייבים לומר על דנקנר, מקורבו ו”שופרו” של אולמרט? וכלום לא אמר אולמרט “חיפשו להדיח אותי בגלל מאבק פוליטי”? ראוי שיתבע תמלוגים מנתניהו שחזר על הדברים, (ומיד הואשם בהסתה).
נתניהו טוען “תפרו לי תיק”. וזו טענה מזעזעת העלולה לערער את אמון הציבור בפרקליטות. אבל כך ממש טענו (בצדק) גם שר המשפטים המנוח יעקב נאמן , ויבדל”א שמעון שבס, שהעיד כי שמע את היועמ”ש מיכאל בן יאיר אומר “אני הולך לתקוע את הפשיסט”. ואחר כך כתב שבס שזה גם מה שעשו לו עצמו. תקעו אותו, ולאו דווקא בגלל הפשיזם. גם שר המשפטים חיים רמון, והשרים קהלני ורפול, (שזוכו שניהם אחרי ש”תפרו להם תיקים”) .ואפילו היועמ”ש מנדלבליט שרק לפני חמש שנים האשים את קודמו ויינשטיין כי הוא “תפר לו תיק” בפרשת הרפז – התבטאו ממש בלשון זו. ומי לנו מגן שלטון החוק ובית המשפט כנשיא המדינה ראובן ריבלין? אחרי שחוקרי המשטרה תפרו לו 7 סעיפי אישום ( והתיק נסגר מחוסר אשמה) אמר יו”ר הכנסת ריבלין בנאום בבית הנשיא( 22/5/03 ): “בית המשפט העליון מוביל הפיכה, פוגע בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון”. ריבלין אף קרא “לגדור את בית המשפט העליון ולקצץ בסמכויותיו” וקרא לכנסת “לעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי”. היה זה ריבלין שטבע את המונח “כנופיית שלטון החוק”. נתניהו אומר דברים מתונים הרבה יותר על המערכת הזו, ועדיין הוא נחשב מלך המסיתים ואלוף מקעקעי שלטון החוק. אין צדק בעולם.
אפילו אבירי שלטון החוק מירכתי השמאל הקיצוני אינם נמנעים מלמתוח ביקורת על שומרי הסף, אוכפי החוק ומוסדותיהם. אולמרט מכנה את מבקר המדינה “סמרטוט” , וברק כינה את מנדלבליט “אדם לא ראוי, חרפה וביזיון”. וזהבה גלאון מכנה את שופטי בית המשפט העליון “ערלי לב”, לגבי מפכ”ל המשטרה ( רוני אלשייך) היא המליצה “להעיף אותו מכל המדרגות” ואף קראה ל”אי ציות והתנגדות אקטיבית ” אם מישהו יעז לקיים צוו בית משפט לפינוי ההשתלטות הבדואית על אדמות המדינה בחאן-אל-אחמר. ואין הם זוכים אפילו לקמצוץ מאבק הכוכבים של נתניהו, אף לא לאבן חן אחת מכתרו של מלך מלכי ההסתה והקעקוע.
נתניהו מואשם בסכסכנות ופלגנות. הוא דיבר על הערבים הנוהרים באוטובוסים. כנראה אותם ערבים (או קרובי משפחתם מדרגה ראשונה) שעל קבריהם הצביע אריאל שרון בעזה ואמר “הנה הערבים הטובים שלך”. או אולי אלו שעליהם אמר בן גוריון : “אינני שולל טראנספר מבחינה מוסרית או מבחינה פוליטית”. נתניהו מואשם שהוא הורס את הדמוקרטיה הישראלית. כנראה אותה דמוקרטיה עליה אמר יצחק בן אהרן מנהיג השמאל הקיצוני “אינני מכבד את הכרעת העם , כי העם אינו מבין את אשר עשה”.
נתניהו מואשם בהסתה פרועה נגד המפגינים כשהוא מכנה אותם “מפיצי מחלות” או “מדגרת קורונה”. זה מזעזע . מי לימד אותו לדבר כך? אולי יצחק רבין שאמר על המתיישבים בגולן “הם יכולים להסתובב כמו פרופלור” ועל “גוש אמונים” אמר – “סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית”. ההסתה הפרועה שהפיץ אריאל שרון נגד המתנחלים בימי ההתנתקות כדי לעשות להם דה-הומניזציה ודה-לגיטמציה צרובה עד היום בבשרי. עלילות זוועה הופצו עלינו כדי שאם תהיה התנגדות ממשית לגירוש – הציבור יהיה מוכן לקבל גם הפעלת נשק חם נגדנו. אז ראינו שנאה אמיתית , פירוד אמיתי. עלילות דם ועלילות חומצה. אז ראינו מישהו קורע את העם. אבל השמאלנים המאשימים היום את נתניהו בדיוק בכך – שמחו אז לאידינו ומחאו לשרון כפיים.
והמלה “בוגד” שנעקרה מן הלקסיקון אחרי רצח רבין – חזרה בענק, בתופים ובווזווזלות לככר פריז, ואפילו למאות המאמרים שגינו את גנץ על שהעז לחבור לממשלת נתניהו. להם מותר. אבל אם נתניהו יעז להשתמש במילה הזו – הוא יואשם מיד בהתרת דם. ברצח הפוליטי הבא.
ובשולי הדברים – תשובות לשתי טענות : האחת , נתניהו אינו מסתפק במה שהוא אומר במו פיו – הוא גם משלח את מקורביו לזרוע שנאה ופירוד. והטיעון השני : מה שמותר לאזרח פרטי, אפילו לפוליטיקאי סתם – אסור לראש ממשלה החייב להיות ממלכתי.
ובכן, לגבי “מקורבים” או ממש קרובים, אינני יודע אם הזוועות שפולט יאיר, בנו היקר של ראש הממשלה, הם על דעתו של אביו או מטעמו. אבל מרגע שמכניסים מקורבים לקטגוריה זו – שוב אין לדבר סוף. כשם שמנינו כאן את ראשי ממשלה שרים ופוליטיקאים אחרים שתקפו בחריפות את המשטרה הפרקליטות ובית המשפט – כך קל למצוא אין-ספור מקורבים של אותם אנשי שררה שהסיתו והדיחו. ולך עכשיו תוכיח אם פלוני אמר לפני עשרים שנה משהו בשם אהוד ברק או אולמרט – או אמר אותם על דעת עצמו. ובאשר להבדל בין ראש ממשלה המחויב ב”ממלכתיות” לסתם פוליטיקאי , ובכן , שוב זה תלוי, כך מסתבר, אם אתה קונה או מוכר. גם כשהיה נתניהו רק “אזרח מודאג” – הואשם בידי אריאל שרון ומקורביו שהוא ” מסית נגד שרון כפי שהסית בימי רבין” (24/3/2002). שונאי נתניהו לא העניקו לו שום הנחה גם כשהיה אזרח פרטי או חבר כנסת מן השורה, אז שלא יבלבלו עכשיו את המוח עם “הממלכתיות” הנדרשת ממנו.
ולסיכום : נתניהו אולי מושחת. יעמוד למשפטו ואם יימצא אשם – ייתן את הדין. אבל איני יכול להבין איך כל אבירי שלטון החוק איבדו אמון במערכת המשפטית ואין להם סבלנות לתת לטחנותיה לטחון.
כשכל הפוליטיקאים והעיתונאים משמאל אומרים כמובן מאליו “נתניהו מסית”. לפעמים זה אולי נכון. אבל הוא לא המציא את זה. מימי ההסתה נגד גיבורי המחתרות בתקופת “הסזון” , והסגרת אחים יהודים לעינויים ומוות בידי הבריטים, דרך עשורים של הסתה והשנאה תקשורתית וציבורית נגד חרדים, מתנחלים, אוהדי בית”ר וצ’חצ’חים באשר הם, ועד לפרשי המשטרה והאלימים בשורותיה שנשלחו בידי אולמרט לפצפץ ראשים בעמונה – לנתניהו היו מורים טובים. רובם מן השמאל הישראלי.
צילום פלאש 90 מעריב סופהשבוע 7 אוגוסט 20
כתבות נוספות
